כולנו שואלים, מה עוד אפשר לעשות למען שדרות ויישובי הסביבה? איך מרימים את מורל התושבים? איך נותנים להם הרגשה אישית שהם לא לבד? התשובה היא, תמיכת המנהיגות במקום ומתן דוגמא אישית, עד יעבור הזעם.
מאת:גרשון אקשטיין
בימים קשים אלה לשדרות ויישובי עוטף עזה, כאשר עשרות טיל קאסם נוחתים מדיי יום עליהם, ישנם הרוגים ופצועים, התושבים מפונים ומתפנים מהעיר, מי לעיר האוהלים של גאיגמק ומי בסיוע הממשלה למקום אחר וחלקם אף מאיים לנטוש את שדרות לצמיתות. ריבונות המדינה נפגעת קשות ומצב הרוח הלאומי במשבר בגלל חוסר האונים. כרגע חרף מאמצי צה"ל המרובים התקיפות והחיסולים, אין פתרון לבעיית הקאסמים .
אומנם מנהיגינו ונבחרנו שועטים לשדרות ומרבים לבקר בה, אך בסופו על יום, הם חוזרים לביתם והתושבים נשארים לבד במצוקותיהם ואנחותיהם . מומחים ופרשנים אומרים שרק הסדר מדיני יביא לפריצת דרך והפסקת ירי הקסאמים, אך טיבם שהם מתמשכים לאורך זמן רב אם בכלל ומה עד אז?
.נשאלות השאלות באוויר,מה עוד אפשר לעשות למען שדרות שתחזיק מעמד? אכן, יש עוד דבר לעשות לאיחוד השורות והמורל הלאומי, וזאת יש לעשות מיידית כל עוד נוחתים הקאסמים בשדרות וביישובי הסביבה,והתשובה היא, כן, יש מה לעשות והרבה,בעיקר בתחום התמיכה המוסרית של המנהיגות ושל נבחרי ציבור בארץ.
מהי בעצם מנהיגות?
מנהיגות היא מערכת של יחסים דינאמיים, המבוססת על הדדיות ועל מטרה משותפת בין מנהיגים ובין שותפי תפקיד להשגת תוצאות רצויות וממשיות, ושבמהלכה מגיעים הצדדים לדרגות גבוהות יותר של הנעה והתפתחות מוסרית" (Gemmy Allen, 1998).
ולכן,על המנהיגות במדינה ונבחרי ציבור להטות שכם מוסרי ולהגיע ולהתגורר פיזית בהתנדבות בשדרות ובאותם ישובים נפגעים לתקופת מה ברצון וכנות לסייע כאחד, על מנת לשמש אות ומופת לתושבים המודאגים המשדרים אותות מצוקה .
והחשוב מכולם להראות לכל העולם ,את הלכידות והנחישות של אומה במצור, הדבר גם יאותת בבהירות יתרה ובגלוי לחמאס וארגוני הטרור האחרים ולועדות ההתנגדות למיניהם, שלא ניתן לשבור את שדרות ואין מפנים כאן ישובים.
ומדיבורים למעשים-הצעה אופרטיבית
יש לפעול ולהתארגן באמצעות משרד ראש הממשלה ולפנות למכלול נבחרי הציבור, לבכירים במשק, שהם תופסי משרות בכירות בממשלה, במשק ואנשי באקדמיה, לבוא ולהתגורר בשדרות וביישובי הסביבה באופן זמני עד יעבור הזעם. ממש להכריז על מצב חרום לאומי בנושא , ולמי הכוונה:
שרי ממשלה וחברי הכנסת-שקבלו את קולותיהם מהציבור.אומנם שר הביטחון כבר גר שם במקרה,אבל מה עם שר הרווחה,שר לתשתיות, שר לביטחון פנים ?ועוד.
.מנכ"לים של משרדי ממשלת ומוסדות ממלכתיים כמו מנכ"ל.המוסד ביטוח לאומי ועוד..
אלופים בצה"ל בשרות קבע,ובעלי תפקידים לעניין כמו:אלוף פיקוד מרכז, אלוף פקוד העורף, מפקד המחוז הצבאי במרחב וקציני מטה ועוד.
ניצבי המשטרה ובעלי תפקידים כמו מפקד המחוז הדרומי, מפקד המרחב, מפקדי תחנות ,קציני מטה ועוד.
ראשי הכלכלה במשק כמו מנכ"ל טבע, מנכ"ל אוסף, מנכ"ל שטראנס, מר תשובה למשל, ואחרים ..
פנסיונרים בשרות המדינה החיים פנסיה תקציבית ואחרת, כמו, רמטכל"ים ואלופים בדימוס(ראה דוגמא את יצחק מרדכי), שרים לשעבר וחברי כנסת ראשי זרועות הביטחון לשעבר ועוד
לחיזוק הרוח והנפש,מעולם האקדמיה בארץ כמו, ראשי אוניברסיטאות, פרופסורים ידועים בעלי שם עולמי, סופרים ואנשי רוח ועוד.
ועוד רבים אחרים, ודווקא ידועים שקצרה היריעה מלהכיל.
אני רואה, שהמנהיגות הבכירה באה בהמוניהם שוכרת בתים ודירות בשדרות להם ואולי גם בני משפחותיהם,וחיה את חיי התושבים, פעם בצל הקאסמים והדאגה לכך ופעם משתתפת בצערם ובשמחותיהם, הכול לפי העניין.והצורך המתבקש לתושבים.
מה הם יביאו עימם לשדרות?
- ראשית, תמיכה ודוגמה אישית ומוסרית שהיא מעודדת לכל הדעות.
- הרגשת ביטחון לתושבים ושהם לא לבד.
- טיפול בענייני התושבים כל אחד בתחום משרדו או מומחיותו, גם קידום וטיפול אישי, תמיד כשקרובים ומכירים, הטיפול יותר אפקטיבי.
- העתקת פעילויות מתבקשות כמו, ישיבות ממשלה,כנסת, ישיבת ועדות פרלמנטאריות ואחרות, וכן פעילויות עסקיות, תחומי תרבות והווי ועוד רבות אחרות,הכל כמובן במגבלות ביטחונית.
וכל עזרה ממשית והכרחית אחרת הנראית לעין לתושבים.במגוון רחב שלאפשרויות ויד הדמיון.
- דבר זה יביא גם להגדלת האוכלוסייה בשדרות, אפילו באופן זמני,גם איוש דירות ומבנים ריקים, תשפר את הרגשת התושבים לעין ערוך.
הדבר נכון גם, שתפסק האש ויחלו בפעולות השיקום, ואזי לבטח דרושה עזרתם של המנהיגות .
למותר לציין, שפעילותם זו,תעלה על נס התקשורת שתהיה לה עניין לתת דיווחים על כך וגם האחמ"ים יצאו נשכרים.
אפשר שהמעשה יעשה, על ידם חופשית וספונטאנית, אך חשוב שתהיה הכוונה ממשלתית בגל חשיבות הנושא וצו העשה.לכן ד'וש שמנכ"ל משרד ראש הממשלה ירכז זאת ,כדי ששהות של האחמי"ם בישובים אלה והחיכוך עם התושבים, תחזק את רוחם ותעודדם בפרט שכל בקר בצאתם לתפקידיהם בעבודתם והחזרתם בערב, התושבים יחושו ויראו שהם עמם.
יאמר, ומה עם הסיכון?נכון, יש גם סיכון, אך המנהיגות נדרשת גם להסתכן, המדינה הרי משלמת להם גם על כך. ,יש הרי סיכון גם בנסיעה בכבישי הארץ.
דרוש רק ליזום זאת!!
ביו היתר הקים ויסד את תפקיד ראש זירת העורף במטכ"ל אג"מ מבצעים.
.עם שחרורו מצה"ל, הקים את חברת "הכוון" שעסקה בייזום והקמת עסקים ,ובין היתר כתב מספר ספרים שהם מדריכים עסקיים.וכן את הספרים: סיעוד הורים בישראל" ו"קמתי ונפלתי וקמתי שוב"
בתפקידיו הציבוריים בארגון גמלאי צה"ל-"צוות" ,שימש במשך 17 שנה ,,כחבר הנהלה,יו"ר ועדת הסברה ומערכת,יו"ר ועדת ארגון ותקנון ויו"ר ועדת ביקורת ארצית וזכה לאות "יקיר צוות"
בעקבות אירוע מוחי שממנו השתקם,יצא לגימלאות בשנת 2005 ,כיום הינו סופר ופובליציסט.
אתר הספר : http://www.gershone.ios.st
אי-מייל:grshone@zahav.net.il